בעלים לכלבי רועים / קולי ? אולי הכלב שלכם רגיש לטיפול כנגד תולעת הפארק!
תולעת הפארק (או מחלת הספירוצרקוזיס בשמה המקצועי – על שם התולעת: ספירוצרקה לופי) היא תולעת טפילית המדביקה כלבים בלבד – היא יחסית שכיחה והיא קטלנית (!)
אומנם אין חיסון יעיל כנגד המחלה אך ישנו טיפול מניעתי על ידי זריקה כל חודשיים.
במקרה של כלבים מגזעים מסויימים כמו כלבי קולי, רועים אוסטרלים ועוד, עלולה להיות רגישות גנטית לטיפול שעלול להיות סכנה עבורם.
הכלבים הרגישים נושאים את הגן Multi-Drug Resistance-1 או בקיצור MDR-1 .
מהי מוטציית MDR-1?
מוטציה זו גורמת לגזעים הללו להיות רגישים למספר תרופות וביניהן משפחת התרופות האיוורמקטינים (Ivermectin) המשמשת כטיפול מונע כנגד תולעת הפארק.
אצל כל הכלבים ישנו חלבון מיוחד המשמש כמשאבה לתרופות ורעלנים מהנוזל המוחי-שדרתי של הכלב בחזרה אל מחזור הדם הכללי.
מוטציית MDR-1 משבשת ופוגעת בתקינות החלבון ולכן יש סיכון של הצטברות רעלנים ותרופות בנוזל המוחי-שדרתי ועלולה לגרום לבעיות נוירולוגיות, עוויתות ומוות.
כיצד ניתן לגלות אם לכלב שלי יש את מוטציית ה MDR-1 ?
כדי לגלות אם הכלב שלכם נושא את מוטציית הMDR-1 יש לבצע בדיקה גנטית פשוטה המתבצעת על ידי דגימת דם במרפאה ושליחתה למכון בדיקה חיצוני.
תוצאות הבדיקה חוזרות אל המרפאה לאחר מספר ימים ונותנת שיקוף מדוייק של המוטציה.
הבדיקה היא חד פעמית ואין צורך לחזור עליה בשנית.
מה קורה אם לכלב שלי את מוטציית הMDR-1?
ההתייחסות העיקרית היא בעת הטיפול כנגד תולעת הפארק כאשר ישנם מגוון פתרונות חלופיים המספקים טיפול כנגד תולעת הפארק.
בנוסף, אם הכלב נשא של מוטציית הMDR-1 ישנן מספר תרופות שיהיה אסור לתת לכלב על כן יש להיות מודעים ולהתריע לצוות המטפל לפני כל טיפול שאינו שגרתי.
אילו גזעים רגישים ל MDR ומה אחוזי השכיחות של מוטציית הMDR-1 בגזעים אלו?
קולי (70%)
וויפט ארוך שיער (65%)
רועה אוסטרלי (50%)
מקנב בורדר קולי (30%)
כלב רוח (30%)
רועה אנגלי (15%)
רועה גרמני (10%)
בורדר קולי (5%)
רועה אנגלי עתיק (5%)
כלבים מעורבים (5%)
לסיום, ישנם כלבים רבים שעלולים להיות נשאים של מוטציית ה MDR-1 ומתן טיפול תרופתי ללא איבחון מקדים עלול לגרום לבעיות נוירולוגיות, עוויתות ואף למוות. הבדיקה היא חד פעמית ויכולה להציל את כלבכם.
למידע נוסף אתם מוזמנים להתייעץ איתנו במרפאה
בברכת בריאות רבה
צוות המרפאה
