הלקוחות שלנו רגילים לקבל מאיתנו תזכורת או טלפון פעם בחודשיים על טיפול כנגד תולעת הפארק אבל חלקם עדיין מופתעים "מה? שוב?" אז החלטנו לעשות סדר בכל הנוגע לחיסון תולעת הפארק.
תולעת הפארק (או מחלת הספירוצרקוזיס בשמה המקצועי – על שם התולעת: ספירוצרקה לופי) היא תולעת טפילית המדביקה כלבים בלבד. היא אינה נדירה והיא קטלנית (!) לכלבים המודבקים.
תולעת הפארק התגלתה לראשונה בפארק הלאומי ברמת-גן, לפני כ-25 שנים (מכאן שמה הישראלי) ומאז החלה והתפשטה בכל רחבי הארץ וכיום מומלץ הטיפול גם דרומית לבאר שבע ומצפון לחיפה.
איך נדבקים?
בתוך צואה של כלב נגוע נמצאות ביצי התולעת אשר נאכלות על ידי חיפושיות זבל קטנות (חלקן קטנות מ-1 ס"מ) המשמשות כ"בית" זמני עבור התולעת (חיפושית בודדה יכולה להכיל עד 150 תולעים!!!), חיפושיות אלו עוזבות את הצואה ויכולות להימצא בכל מקום על הקרקע.
כאשר כלב בריא אוכל צואה (או כל חומר אורגני מרקיב אחר) ובולע חיפושית נגועה או אוכל בע"ח אחר שאכל חיפושית נגועה, החיפושית מתפרקת בקיבתו והתולעים משתחררות ועושות דרכן דרך קיר הקיבה אל כיוון אבי העורקים. משם הן ממשיכות בנדידה ברחבי גופו של הכלב ומטפסות אל הוושט, שם הן מתחפרות, מגיעות לשלב ההתבגרות הסופי שלהן ומטילות את ביציהן אשר עוברות במערכת העיכול של הכלב ויוצאות בצואתו.
נאכלות על ידי חיפושיות וחוזר חלילה..
למה התולעת גורמת?
בשלבים הראשונים, שעלולים לקחת מחצי שנה עד מספר שנים, לא נראה סימנים כלל. בתקופה זו, התולעת נודדת בגוף ומתמקמת באיברים. לאחר תקופה זו, התולעת מתחילה ליצור שינויים באיברים בהם מתמקמת ובפרט עיוותים באבי העורקים, גרנולומה בוושט (עיבוי של הרקמה כתוצאה מזיהום) ולחץ במערכת העצבים. במצבים מתקדמים הימצאות התולעת בוושט עלולה לגרום לגידול סרטני במיקום ההדבקה.
איך מזהים שהכלב שלי נדבק?
ישנן כמה צורות עיקריות של המחלה כשהמשותף להן –הן מופיעות כשמדובר במצב מתקדם של המחלה ובשלב זה הטיפול עלול להיות בעייתי, ולעיתים אף בלתי אפשרי:
- פליטות: זהו הסימן השכיח ביותר למחלה. פליטות דומות בצורתן להקאות, אך הן לרוב מגיעות מאזור הוושט ולא מהקיבה ולא מלוות בכיווצי בטן מקדימים.
- הצורה הפחות שכיחה – מוות פתאומי של הכלב. – לרוב נובע מקרע פתאומי באבי העורקים הנגוע.
- צורה נוספת מתבטאת בסימנים נוירולוגים הנובעים מנדידה של התולעת למערכת העצבים – לרוב מתבטאת בצליעה ללא סיבה ידוע ועלולה אף לגרום לשיתוק.
מה הן הבדיקות הנדרשות כדי לזהות כלב חולה?
כאשר יש חשד לנגיעות בתולעת הפארק, ניתן לבצע מספר בדיקות בכדי לוודא את ההדבקות – העיקריות הן – צילומי רנטגן, בדיקות צואה ואנדוסקופיה (הדמיית הושט בעזרת מצלמה).
ואם הכלב שלי נדבק, מה הטיפול ?
הכלב יצטרך לעבור מספר בדיקות כדי לוודא שאכן ניתן לטפל. במידה וכן, הכלב יתחיל טיפול שבועי של זריקות, לעיתים למשך מספר רב של שבועות ובסוף הטיפול צריך לעבור בדיקות נוספות כדי לוודא שאכן הכלב נקי מתולעים. במקרים חמורים יותר,הבדיקות מגלות שיש התפתחות סרטנית ובמקרה זה הטיפול מורכב יותר עם סיכויי הצלחה נמוכים.
אז איך מונעים הדבקה???
מניעת הדבקה נעישת בצורה פשוטה על ידי זריקה של חומר הקוטל את התולעת בגוף. בעבר היה נהוג לתת טיפול מונע כל 3 חודשים, אך בשנים האחרונות, בעקבות ההבנה כי תכיפות זו אינו מספיקה, ההמלצה כיום היא מתן כל חודשיים. לצערנו גם תדירות זו אינה מקנה הגנה של 100% ובמקרים מסויימים (כגון כלבים הידועים שמרבים לאכול זבל בטיולים) מומלצת אף תדירות מוגברת של פעם בחודש.
אבל רק רגע אחד!! – יש גזעים מסויימים הרגישים לטיפול.
כלבים מגזעים מסוימים בפרט כלבי רועים כגון רועה אוסטרלי, בורדר קולי, קולי אך גם גזעים נוספים, הכלבים עלולים לשאת מוטציה בגן MDR-1 המוטציה זו הופכת את החומר המשמש לטיפול בתולעת הפארק למסוכן עבור כלבים אלו.
איך אדע אם הכלב שלי נושא את המוטציה? ואם כן- איך נמנע מתולעת הפארק?
באמצעות בדיקת דם בכלבים מהגזעים הנ"ל (והמעורבים איתם) אפשר לגלות אם הכלב נושא את המוטציה – במידה וכן הכלבים יטופלו באופן ייחודי שישמור על בריאותם ויגן עליהם מתולעת הפארק.
ראו לינק מצורף לסרטון בו מודגמת הסרה של תולעת מגרנולומה בושט – על ידי ד"ר טליה מור –
https://www.facebook.com/drtaliamor/videos/2067295170057995/?t=4
נשמח לענות על כל שאלה נוספת בנוגע לתולעת הפארק או כל נושא אחר,
צוות המרפאה
